נוח ונעמה

מאת: ד”ר עו”ד שמואל סעדיה.

על נוח “איש צדיק תמים היה בדורותיו”

לפני תיאור הזוגיות של נוח אפתח תחילה, בקצרה, בתיאורו של נוח בהשקפה היהודית. שלושה צדיקים היו יסודו של עולם אדם הראשון, נוח, ואברהם[i].

על נוח נאמר[ii] ” איש צדיק תמים היה בדורותיו” ועל כך אומר רש”י על אתר

“יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאילו היה בדור של צדיקים היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום”.

במדרש רבה נאמר:

” חביב משה מנח, נח משנקרא ‘איש צדיק’ נקרא ‘איש אדמה’. אבל משה משנקרא ‘איש מצרי’ נקרא ‘איש האלהים’…” ^[iii]

על נוח אפוא נאמר תחילה כאמור “איש צדיק” הידרדר לדרגת “איש אדמה” שכן נאמר “ויחל נוח איש האדמה ויטע כרם“.[iv] כל זאת לעומת משה רבנו אשר בתחילה נקרא “איש מצרי” ועלה במדרג הרוחניות לדרגת “איש האלוקים”.

מהם ומתכונותיהם נבנה העולם המוסרי, ושלושתם ראו בדורם קלקולים מוסריים וערכיים רבים, אולם הם לא עמדו מנגד, אלא כל אחד תרם מכוחו לעולם והוסיף בו אריח שלא נגע בו חברו. נוח כיוון שראה מעשי דורו שהיו חומסים וגונבים ורוצחים איש בחברו היה בורח מחברתם, שחברתם של אלו מיתה היא.

“תא חזי כיון דאתייליד נח חמא עובדיהון דבני נשא דאינון חטאן קמי קודשא בריך הוא והוה גניז גרמיה ואשתדל בפולחנא דמאריה, בגין דלא למהך באורחייהו, וכי תומר במה אשתדל בההוא ספרא דאדם וספרא דחנוך והוה אשתדל בהו למפלח למריה…” (בוא וראה כיוון שנולד נוח ראה מעשיהם הרעים של בני דורו וחטאיהם לפני ה’ והיה מתבודד על מנת שלא ללמוד ממעשיהם הרעים, ועסק בעבודת ה’. ואם תשאל מה למד? אלא שלמד מספרו של אדם הראשון ומספרו של חנוך)”[v]

היכולת של נוח להסתתר, להתבודד חברתית, היא מופלאה יכולת לעמוד מול האנושות ולהכיר בטעותה אע”פ שאתה בודד בחשיבה זו, זו גבורה נפלאה בפני עצמה בייחוד שלעיתים שכיחות עמידה זו מולידה ביזיונות חירופים ונאצות ואולי אף יותר מזה. שכידוע כביכול אין ההמון טועים…:

“דרש רבא: מאי דכתיב (מה פרוש הפסוק) לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל? מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח אותם, ואמר להם דברים שהם קשים כלפידים, והיו מבזים אותו. אמרו לו: זקן! תיבה זו למה? – אמר להם: הקדוש ברוך הוא מביא עליכם את המבול. – אמרו: מבול של מה? אם מבול של אש – יש לנו דבר אחר ועליתה שמה. ואם של מים הוא מביא, אם מן הארץ הוא מביא – יש לנו עששיות של ברזל שאנו מחפין בהם את הארץ, ואם מן השמים הוא מביא, יש לנו דבר ועקב שמו, ואמרי לה עקש שמו. אמר להם: הוא מביא מבין עקבי רגליכם, שנאמר נכון למועדי רגל.[vi]

ד”ר עו”ד שמואל סעדיה: חלק מהתוצאות של הליכה בדרכים מוסריות ומידות טובות, היא הרצון להשפיע טוב במציאות. זו משיכה פנימית לחיפוש אחר שיפור המציאות ושכלולה עוד, והכול לטובת החיים. כך היה גם נוח מחפש היה להועיל לעולם.

“… עד שלא נולד נח עושין מלאכה בידיהם… נולד נח התקין להם מחרשות ומגלות וקרדומות וכל כלי מלאכה”.[vii]

אולם מעבר להשפעת הטוב הפיזית ישנה השפעה מטאפיזית. אדם טוב משפיע מעצם היותו! אנו מכירים במעשים שנעשים על ידי מאן דהו, זה קל לאבחנה ומדידה. אולם לא רק למעשים ודיבורים יש השפעה אלא גם לנוכחות יש השפעה. בנוכחות הטוב – טוב מורגש, וכן להיפך.

“קודם שנולד נח לא כשהיו זורעין היו קוצרין אלא היו זורעין חטים וקוצרים קוצים ודרדרים כיון שנולד נח חזר העולם לישובו. קצרו מה שזרעו זורעין חיטין וקוצרין חטים, שעורים וקוצרין שעורים…”[viii]

[i] מדרש שוחר טוב לד א

[ii] בראשית ו, ט

[iii] מדרש רבה על בראשית ט,כ

[iv] בראשית  ט, כ

[v] זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף נח ע”ב

[vi]  סנהדרין דף קח ע”ב

[vii] מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בראשית סימן יא

[viii] מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בראשית סימן יא

קטע זה פורסם לראשונה בספר “הזוגיות במקרא ואותותיה בשירה ובמשפט” מאת ד”ר עו”ד שמואל סעדיה.